שלב המעבר לחטיבה עליונה הוא השלישי והאחרון ברצף החינוכי ,בשלב זה המתבגרים מגיעים לבשלות גופנית, מינית וקוגניטיבית, בשנים אלה נראה פרץ של צמיחה והתפתחות ,ונמשכים השינויים ביכולות האינטלקטואליות, הרגשיות, החברתיות, והבין אישיות. המתבגר מגבש את זהותו כשהוא נפרד באופן הדרגתי מהתלות הרגשית בהורים.

יש אומרים שבגיל ההתבגרות חווים המתבגרים שלל התנסויות, שמקורם ביצר ההרפתקנות, בצורך להתנסות בחוויות חדשות, לא מוכרות, וחיפוש תמידי אחר אתגרים וסיכונים – וזו תמצית גיל ההתבגרות.

התפתחות גופנית : בשלב זה בני הנוער נמצאים בעיצומו של תהליך גדילה מהירה והתבגרות מינית מואצת המתאפיינת בשינויים גופניים ורגשיים  משמעותיים .המקור לשינויים אלה הוא בהפרשה מוגברת של הורמוני המין (זכריים ונקביים), כתוצאה משינויים אלה מתעוררת במתבגרים סקרנות ותשוקה מינית רבת עוצמה , לצד רצון להבין ולדעת יותר בתחום זה.

מאחר והמבוגרים לא תמיד זמינים עבור המתבגרים והתקשורת ביניהם אינה מספקת, מחפשים המתבגרים מקורות מידע שיספקו את סקרנותם , וכך פונים למקור המידע הנגיש והקל – האינטרנט- ונחשפים לעולם מידע עשיר ומגוון מחד- גיסא, אך גם מסוכן ומעוות מאידך.

חשוב לציין שסקרנות לגבי התנהגות מינית ,היא טבעית ולגיטימית , עם זאת , החומרים אליהם נחשפים בני הנוער , כמו סרטים פורנוגרפיים ,מציגים מצבים מוקצנים, מעוותים שאינם מייצגים מערכות יחסים זוגית נורמלית ובריאה.

ההשפעה של סרטים אלה היא שלילית ומזיקה , ועלולה לעודד תגובות אלימות או חרדה ופחד מקשר זוגי.

תפקידם של ההורים להגביר את מודעות המתבגרים לסכנות שבחשיפה לתכנים בלתי ראויים, כמו גם לעיוות ולהקצנה

שהסרטים מציגים.

התפתחות רגשית – תקופת ההתבגרות מאופיינת  בסערות ולחצים, שינויים קיצוניים במצב הרוח , כמו לדוגמא -

תנודות קיצוניות בין עצב לשמחה, בין כעס ותוקפנות לדיכאון והתבודדות. לעיתים גם התגובות מידיות  ולא נשלטות, ותהליכי קבלת ההחלטות מהירים ולא שקולים.

הפרעות במצב הרוח, וחוסר הביטחון נובעים ברוב המקרים מתוך הצפייה שהמתבגר ינהג כמבוגר בסיטואציות שונות.

ומאידך גם המתבגר רוצה להפגין התנהגות בוגרת, שלמעשה עדיין לא הבשילה ולכן גם אינה קיימת.

זאת משום שעדיין אין יכולת לעצמאות מוחלטת, וקימת סתירה בין רצונותיו ומאווייו לבין חוקים ונורמות שהחברה מציבה מה שמגביר את תחושת הכעס והאכזבה.

המתבגר מבקש להיות מקובל ואהוד בחברה ולא פעם מוצא עצמו מבודד ודחוי. מצופה ממנו לפתח בטחון עצמי אך

לא תמיד ניתנות לו הזדמנויות להוכיח את עצמו ואז סובל מדימוי עצמי נמוך .

לכן מצוי המתבגר במצב של מתח רגשי מתמשך.

ההורה צריך להיות נוכח באופן מעשי בחיי ילדיו, גם ובעיקר במצבי קונפליקט, מפגש שצריך להתקיים על בסיס יום יומי, שבו ניתן לגלות עניין באירועים ובמצבים אליהם נחשף הילד לאחרונה ובפתרונות שבחר

התפתחות חברתית-בינאישית: המתבגר משתוקק לבנות קשרים עם בני גילו, עם אלה שמדברים בשפתו , זהים להשקפת עולמו, ובעלי אותה זהות חברתית.

המתבגרים עסוקים מאוד בבניית מעמדם החברתי ,והרשתות החברתיות הפכו למרחב שיח דומיננטי בקרב בני הנוער, זה הכלי המרכזי לתקשורת המשפיע רבות על התנהגותם ועל מרקם החיים החברתיים, בשל היותו  זמין וקל להפעלה, מאפשר פידבק מהיר, נותן הרגשה של חיסיון ושליטה ויוצר תחושת חופש ,לכן הפך המרחב האינטרנטי למועדף בקרב מתבגרים.

עם זאת, חשוב לציין, שבני הנוער אינם ערים לסיכונים הכרוכים בשימוש ברשתות החברתיות, הם אינם עושים את ההבחנה

הברורה בין  " העולם האמתי" ובין " העולם הוירטואלי ". הם אינם ערים לקלות שבה הגבולות נפרצים והפרטיות נפגעת.

וכך, ילדים ובני נוער חושפים עצמם בפני קהל רחב, מבלי שיש להם יכולת שליטה במידע שהופץ.

כיום ברור מעל לכל ספק כי האינטרנט משמש עבור חלק מבני הנוער מקור חשיפה לתכנים המגבירים חשיבה אובדנית.

ילדים ובני נוער נחשפים למסכת התעללויות והשפלות הגורמים לדיכאון ולדחייה חברתית. ותופעת השיימינג- הביוש הפומבי, יוצר לחץ נפשי, בדידות ונתק חברתי.

להורים – יש להזהיר את הילדים מגיל צעיר מפני מידע מטעה ומוטעה, להצטרף לרשתות החברתיות ולראות מיהם החברים.

חשובה השגחה הורית והנחייה  שתתרום לפתח שיפוט תקין ממה להיזהר, וממה להימנע, הפעלת ביקורת עצמית, והקפדה על מינון נכון ואכיפתו כחלק מהסמכות ההורית.

התפתחות שכלית -  בזכות המידע שיש בידינו היום ניתן להסביר מדוע בתקופת ההתבגרות הרגשות מתחלפים במהירות ומצבי הרוח כל כך קיצוניים ולא נשלטים, חוקרים מצאו שהחלק הרגשי של מוח המתבגר פעיל יותר במצבים של פעילות רגשית והוא אינו מתואם או נשלט על ידי המוח הרציונאלי שתפקידו לווסת ולאזן את התגובות הרגשיות הקיצוניות.

במילים אחרות, האזור הרציונאלי אינו מצליח לבלום ולהפעיל בקרה על האזור הרגשי בתקופת ההתבגרות משום שהוא לא הגיע לבשלות מלאה. בתקופת ההתבגרות האיזון הזה עדין אינו קיים.

עם זאת, צריך לציין שמוחו של המתבגר נמצא בתהליכי התפתחות ובשל גמישותו מתפתחת היכולת לחשיבה יצירתית, ללמידת חומרי לימוד חדשים, מתפתחים כישורי למידה נרחבים וסקרנות לחקור ולדעת.

ההתבגרות אינה רק תקופה קשה ומבלבלת יש בה אפשרויות רבות לצמיחה והתפתחות.

תפקיד המבוגר המשמעותי – ההורה

הקשר עם ההורים הינו קריטי, איכות המפגש עם המתבגר נובעת מיכולת ההורים להיות מעורבים בחיי הילדים ולספק את צרכיהם הפיזיים, קוגניטיביים ובעיקר הרגשיים.

  • ·         המתבגרים חייבים להרגיש שההורים איתם ולא נגדם, לכן צריך להימנע ממאבקי כוחות, ומביקורת נוקבת ,

וכוללנית המקטינה את ערכם . רצוי להתעניין במעשיהם ולא להתנגד מידית לדברים שנוגדים את תפיסת עולם המבוגרים.

  • ·         ההורים צריכים להיות ברורים ותקיפים אם כי לא תוקפניים. צריך להציב גבולות ברורים ,שתפקידם לשמור ולהגן.

המתבגר בודק גבולות ורוצה להרגיש מוגן על ידי הוריו – למרות שאינו מודה בכך.

  • ·         צריך מחד לאפשר לו להשתחרר מתלות , לרכוש עצמאות ומצד שני לשמור ולהגן עליו כשעומד למעוד.

       חשוב להיות קשובים לצרכים החדשים, המשתנים בתהליכי ההתבגרות. כדי להבין את המתבגרים צריך להכיר את שפתם- זו "שפה משברית "  שהיא שפת מצוקה המורכבת מאמירות והתנהגויות הקשורות לשינויים קיצוניים,  ללחצים ולתחושות הבלבול שאופייניים לתקופת ההתבגרות.

      לסיכום

חשוב שההורים יכירו בכך שאחת מהמשימות ההתפתחותיות  בתקופת ההתבגרות היא ליצור נפרדות מההורים.

צורך זה מתבטא בעצמאות בחיי היום יום, בדעות, בקבלת ההחלטות ובקבלת אחריות.

המתבגר עסוק בבניית ה "אני " שלו , שהוא חייב להיות שונה  משל הוריו, הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי יצירת ריחוק, בחירה בסגנון חיים ובלבוש שונה  , ביצירת קעקועים, פירסינג, צביעת שער, מוסיקה רועשת ועוד....בדרך זו משמיעים המתבגרים את קולם הייחודי ובוחרים בדרכם החדשה.

חבריהם –מקבוצת השווים – מדברים באותה שפה , משפיעים ומחזקים האחד את השני והופכים לקבוצת תמיכה.

ההורה עומד בסיטואציה מורכבת ולא קלה ,הוא שמלווה את ילדו בדרכו הארוכה המלווה חששות , ולבטים דרך הצלחותיו וכישלונותיו . מלאכת ההורות מורכבת וקשה בתקופת ההתבגרות ,ונדרשים לכך כוחות נפש.

ההורה כמבוגר האחראי חייב ללוות את המתבגר ,להתעדכן במעשיו, להציב גבולות ברורים בעיקר מול התנהגותסיכונית , לא שקולה ולא מחושבת, הוא זה ששומר על יציבותו כשעולמו אינו יציב ומבולבל..

v       

בכך באה לסופה סידרת הכתבות העוסקות ב 3 המעברים במערכת החינוך ;המעבר מהגן לכיתה א, המעבר מבי"ס יסודי לחטיבת ביניים, והמעבר מהחטיבה לתיכון.

כאמור, מעבר זו תקופה שיכולה להיות בו זמנית מושכת, מסקרנת מפתה ומאתגרת, ומאידך יכולה לערער את הביטחון מעצם העובדה שטמונים בה חששות , פחדים ואיומים מהלא ידוע !!!!!

דויה גוב ארי

פסיכולוגית חינוכית בכירה ופסיכותרפיסטית

 ייעוץ וטיפול לילדים ובני נוער

 טל. 0549789490

                                                                                 [email protected]

הרצאה בנושא " גיל ההתבגרות –אתגרים וסיכונים " תינתן ביום ב  13.11.2017 בשעה 19.30 במרכז רייך

הרשמה מראש-      08-9331133............                  ההרצאה ללא תשלום

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו