1.   לאחרונה פורסם מאמר עיתונאי בדבר זאת  שבארץ ובעולם, בערים וביישובים קטנים מוכרת התופעה של מושל המכהן בתפקידו שנים רבות. ובאמת, בזמן העתיק, ויש מספר ארצות גם בזמן הזה, שהמושל היה ממשיך בתפקידו עד הליכתו לעולמו או עד שמישהו "עוזר" לו ללכת לעולמו. מלך או קיסר, שהשלטון עובר מאב לבנו, דהיינו,שושלת הנמשכת דורות רבים, לא מוחלף אלא בנסיבות שאמרנו לעיל. בימינו ובמקומותינו, בעיקר היכן שהדמוקרטיה היא צורת המשטר, מתקיימות בחירות מדי מספר שנים, כאשר גם המושל הנוכחי או היוצא, עדיין רוצה להמשיך בתפקידו. בארצות הברית הגבילו קדנציה של נשיא לשתי כהונות בלבד, כל אחת 4 שנים, וישנן עוד מדינות שנהגו באופן דומה. הרעיון העומד מאחורי עקרון זה הוא, כי שלטון מתמשך יכול להביא להשחתה, בשל הכוח הרב שבו, וגם כדי להדגיש את זמניות המשילות של אותו בעל תפקיד, כך שהעם,המדינה והארץ הם העיקר ולא המושל,מקורביו ובני ביתו. מאידך, יש הסבורים כי מושל טוב כדאי שימשיך בתפקידו המועיל, כי יתכן שזה, או אלו שיבואו אחריו לא יוכלו להנהיג את העם והמדינה כראוי. בישראל אין הגבלה למספר כהונות ראש ממשלה, אם כי לגבי נשיא ישנה הגבלה לכהונה אחת בלבד של שבע שנים. גם ראשי עירייות ומועצות מקומיות בארץ לא הוגבלו במספר כהונותיהם, והדוגמאות לכך הן רבות. לעיתים, אזרחים במדינה, או תושבים בעיר מרוצים מהמושל המכהן זמן רב, אך מתנגדיו ואחרים סבורים שיש מקום להחליפו לאחר שנים רבות. בסופו של דבר, הקובע בענין הוא החוק או החוקה וכמובן התוצאות בקלפי . פעם חשבו, מי יכול להחליף את בן-גוריון כראש ממשלה ומי את טדי קולק כראש עיריית ירושלים, והנה זה קרה. אבל גם הם כיהנו שנים רבות, אולי יותר מדי, ואולי חבל שלא עוד לדעת תומכיהם.  באמת דילמה : האם תמיד כדאי לרענן את השלטון באישיות אחרת, או שמא לא מחליפים מנהיג טוב גם אם משרת הוא את הציבור זמן רב?

 .

2.

 אחד העיסוקים העיקריים של רבים מאתנו, הוא להיכנס למרכול (סופרמרקט) גדול באחד מרשתות השיווק ולבחור כל מוצר שאנו צריכים לו או המושך אותנו . המבחר גדול, אך המחירים בדרך כלל גבוהים מאלו במדינות אחרות, ולא ברור מדוע. בימים אלה מתפרסמות כתבות שונות אודות רשתות שיווק מסוימות, ועדיין לא הכל נחשף, בוודאי לא הכל על כל רשתות השיווק . ראוי היה שתקום רשות מרכזית ממשלתית שתרכז את הפיקוח והתקינה במרכולים וברשתות. בהזדמנות זו ניתן לציין, ודווקא לטובה, רשת שיווק בשם "מרכז המזון" אליה התוודענו בירכא ובמיוחד בנצרת עילית, שם כדאי מאד לבקר ולקנות. אז באמת, מה קורה ברשתות השיווק הגדולות של הסופרמרקטים ?

3. "יחסים מסוכנים" (בצרפתית LES LIAISONS DANGEREUSESׁ ׂ(, רומן המכתבים הידוע של דה לאקלו משנת 1782 שבהשראתו כתב כריסטופר המפטון מחזה בשנת 1985, התפרסם בעיקר בעקבות הסרט מ-1988 בהשתתפות גלן קלוז, ג'ון מלקוביץ ומישל פייפר, ואשר זכה בשלושה פרסי אוסקר. עתה, הוא עולה על קרשי תיאטרון הבימה בגירסה בימתית תיאטרלית מיוחדת במינה, בבימויו של אילן רונן ובכיכובם של אבי אלוש ואסנת פישמן. הרומן מנסה לשקף את חיי האהבה, התשוקה והמין של האצולה הצרפתית במאה ה-18, ובעיקר את המוסר הכפול שלה, את הנקמות ואת הפגיעה באהבות יפות של אנשים תמימים ואוהבים באמת. שני בני אצולה, הרוזן ואלמון והמרקיזה דה-מרטיי, שגם בין שניהם יש קירבה, ריחוק ונקמה, מתעללים בזוג אוהבים צעירים וזה מגיע גם לכיבוש אשת שופט נשואה שמתאפקת עד שמתאהבת ואחר כך נזרקת עם לב שבור. שני האצילים מפעילים בתרמית, בצביעות ואגרסיביות את ניסיונם ב"אהבה" ואת כושר השכנוע שלהם כדי להשיג את מטרותיהם, אך גם הם נפגעים בסופו של דבר. הצופים זוכים גם בסצינה של דו-קרב בין שני גברים על ליבה של אשה אחת, ואת סופו יוכלו לראות אלו שייצאו לצפות בהצגה. אז נכון, הצגת תיאטרון זו היא לא כמו שראינו בסרט המדובר,  אך בהחלט ניתן ליהנות ממנה, ובמיוחד ממשחקו של אביב אלוש, המוכר לנו יותר מסדרות טלוויזיה, וכאן הוא מציג משחק תיאטרלי מעולה. גם אסנת פישמן מרשימה ויתר השחקנים עושים את שלהם, אך התפאורה לא הייתה אצילית ומרשימה כפי שמחייב מחזה כזה . ניתן לומר, כי לאוהבי האהבה האמיתית והטובה, התשוקתית, גם אם אסורה, לא תהיה הרגשה טובה בשל הפגיעה והדקירה באהבות הטובות ובשל השימוש בתרגילי הונאה באנשים מאוהבים. עם זאת, דווקא בשל היוצא מן הכלל הזה, המחזה מעניין ומרתק. לאוהבי תיאטרון, וכמובן לזוכרים את רומן המכתבים המפורסם הזה, מומלץ לצפות בהצגה זו .

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו