אבל כמו בשאר האגדות שמתחילות ביום בהיר אחד, גם פה מגיעה המציאות שבה אנחנו אומרים לו "חכה רגע, לא עכשיו, אתה צריך להתחשב, לא לגעת לו בראש, זה מאוד מסוכן". זו הנקודה שבה רוב הילדים עשויים להגיע למסקנה שלהיות אח גדול זה 'ג'וב' לא משהו בלשון המעטה ומביעים בפניכם מספר לא מבוטל של רעיונות יצירתיים כדי להחזיר את המצב לקדמותו. אז מה עושים? הופכים את התפקיד של האח הגדול לתפקיד 'שווה' ואיך עושים את זה? בעזרת ע.ש.ה. מבקשים מהילד עזרה, הופכים אותו לשותף פעיל בבית וכדי ליצור אצל הילד הרגשת שיתוף יש צורך להתייעץ איתו. אז איך מתייעצים עם ילד בן שלוש? נשמע מסובך? אז זהו שלא!

ניקח סיטואציה שבה אנחנו צופים עם הילד בסידרת טלויזיה אהובה ופתאום האח הקטן מתחיל לבכות. אם עד עכשיו הינו רצים לתינוק, אז עכשיו, שניה לפני שרצים שואלים:"מה אתה אומר, שניגש לראות מה קורה?" לרוב, עוד לפני שתסיימו את המשפט הוא כבר יענה ש"נפל המוצץ" ויבקש עזרה אם לא הצליח להסתדר לבד. אבל מה אם לא? מה אם הוא יאמר לנו "קודם נסיים לראות את התוכנית ורק אחר כך נלך לראות אם הכל בסדר". אם התוכנית מסתיימת בעוד דקה, נסו להמתין שתסתיים. ואם לא, חשוב שתדעו, כשמתייעצים עם ילד, לא תמיד חייבים לקבל את עצתו, ממש כמו שאנחנו מתייעצים עם יועץ מומחה, משלמים לא הרבה כסף ובסוף מקבלים את עצתו. בהצלחה!

 

אורלי גאזי, יעוץ אישי והנחיית קבוצות הורים, B.sc, התמחות בהפרעות קשב וריכוז.

[email protected]

פלאפון 5325653 054 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו