מכוח חוק המוסד לביטוח לאומי זכאים העובדים לקבל פיצוי על שכר שלא שולם להם במשך שנת העבודה האחרונה אצל המעסיק במקרה של פירוק או פשיטת רגל, לרבות אי תשלום פיצוי פיטורים.

פסיקת בתי המשפט הרחיבה את העילות בגינם זכאים העובדים לקבל פיצוי כך שכיום ניתן לקבל פיצוי גם על אי תשלום ימי חופשה (עד 3 שנים), אי תשלום דמי הבראה (עד שנתיים), אי תשלום ימי חג (שנה אחרונה בלבד), אי ביצוע הפקדה לפנסיה (שנה אחרונה בלבד) ואף זכויות נוספות שלא שולמו מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה כגון אי תשלום תוספת ותק ואי תשלום ביגוד.

יחד עם זאת, קיימת תקרה מקסימאלית של סכום גמלה שהמוסד לביטוח לאומי משלם בנסיבות אלו (מדובר בסכום שמתעדכן מידי שנה ועומד כיום על סכום גבוה מ- 100,000 ₪).

המוסד לביטוח לאומי מבצע ניכויים כדין מסכום הגמלה המשולם לעובד על חשבון שכר עבודה (לדוגמא ניכויי מס).

במקרה ונפתחה לעובד על ידי המעסיק קופת גמל, יש אפשרות לקופת הגמל של העובד לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי סכום נוסף בשם העובד בגין כספים שלא בוצעה עבורם הפקדה כדין על ידי המעסיק.

קיימות זכויות נוספות שלא ניתן לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי כגון אי תשלום גמול שעות נוספות והלנת שכר.

גם עובד שלא הועסק אצל המעסיק פושט הרגל ביום מתן צו פשיטת הרגל או הפירוק זכאי להגיש תביעת חוב למוסד לביטוח לאומי. לדוגמא עובד שלא שולמו לו זכויות כדין בתקופת העסקה בשנה האחרונה לעבודתו והמעסיק פשט רגל רק מאוחר יותר.

למרות שככלל על פי הדין המועד להגשת תביעת חוב הוא 6 חודשים מיום מתן צו פשיטת הרגל או הפירוק, בפועל המוסד לביטוח לאומי מאשר גם תביעות חוב שהוגשו זמן רב לאחר המועד הקובע במקרה שמדובר בתביעת חוב של עובד.

על מנת לממש את זכותם, נדרשים העובדים להגיש תביעת חוב לגורם ממונה שתפקידו לאשר את תביעות החוב טרם ביצוע התשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי.

ניתן להשיג את טפסי הגשת תביעת החוב עם הסבר לגבי אופן הגשת תביעת החוב באתר המוסד לביטוח לאומי.

כל עובד יכול להגיש תביעות חוב לבדו למוסד לביטוח לאומי ואין חובה להסתייע בגורם מקצועי אחר. יחד עם זאת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לוודא שבעת הגשת תביעת החוב תובע העובד את כל הזכויות להם הוא זכאי מכוח הדין (פעמים רבות סכום עלות הייעוץ המקצועי יהיה נמוך מסכום הפיצוי הנוסף שיוכל לקבל העובד בעקבות הייעוץ).

בנוסף, גורם מקצועי יכול לוודא שהגורם הממונה על בדיקת תביעת החוב אישר את כל מרכיבי תביעת החוב שהיה על הממונה לאשר בהתאם לדין.

במקרה בו מקום העבודה נסגר והפסיק לשלם משכורת אך טרם החלו הליכי פשיטת רגל או פירוק כנגד המעסיק העובדים יכולים להיות אלו שיזמו את התהליך ויגישו בקשת פירוק לבית המשפט.

במקרה זה בדרך כלל הבעיה היא בעלויות הגשת בקשת הפירוק (מעל ל-5,000 ₪ שיש לשלם בתחילת ההליך עבור אגרות ופרסומים) ולשם כך רצוי לארגן את כל העובדים.

מעסיק יכול ליזום בעצמו את הליכי פשיטת הרגל או הפירוק וגם במקרה זה יהיו זכאים העובדים לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו